מזונות משקמים

בהתאם לדין תורה, הדין האישי שחל על היהודים, הבעל חייב במזונות אישתו בהתאם לכלל "עולה עמו ואינה יורדת" וזאת עד לגירושים בפועל. כלומר, מחובתו של הבעל ליתן לאשתו כספים לסיפוק צרכיה, אליהם הורגלה בתקופת הנישואין עד לגט.

מה קורה כאשר מדובר בידוע בציבור ו/או זוג שנישא בנישואים אזרחיים (בחו"ל)?

במקרה כזה, הגבר לא חייב במזונות בת זוגו בהתאם לדין האישי שחל עליו, שכן הצדדים לא נישאו כדמו"י (כדת משה וישראל) ו/או בחרו מסיבות כאלה ואחרות שלא להינשא כלל.

בע"א 8256/99 פלונית נ' פלוני קבע בית המשפט העליון : "...במקביל לדין האישי הכירו בתי המשפט גם במשפט האזרחי כמקור לדינים אזרחיים באשר לחובת המזונות של אחד מבני הזוג לאחר ...אכן, אם בתי המשפט מפעילים דוקטרינות אזרחיות לקביעת שיתוף נכסים בין ידועים בציבור, אין כל סיבה שלא להפעיל דוקטרינות אלה גם לעניין חובת המזונות...", קרי ניתן לקבוע מזונות מכוח העיקרון האזרחי, שעה שהדין האישי לא מאפשר זאת.

על כן, נוהגים בתי המשפט האזרחיים במקרים המתאימים לפסוק לבן הזוג "החלש" מזונות שנועדו לשקם את מצבו הכלכלי לאחר הפירוד – מזונות משקמים. לרוב, מדובר בתשלום חד פעמי שישלם בן הזוג "החזק" מבחינה הכלכלית למשנהו או במספר תשלומים חודשיים לתקופה קצובה.

גובהה דמי המזונות המשקמים ייקבע בכל מקרה ומקרה בהתאם לנסיבותיו בהתחשב במשך הקשר בין בני הזוג, גילם, פוטנציאל השתכרות, השכלה וכו'.

מה ההבדל בין מזונות אישה למזונות משקמים?

  1. גובה דמי המזונות - מזונות אישה - הבעל צריך לספק לאשתו את אותה רמת החיים כפי שהורגלה בזמן שהיו נישואים. מזונות משקמים – ייקבעו בהתאם לגיל האישה, משך הזמן של החיים המשותפים, הזמן שיידרש לה כדי לצאת לשוק העבודה.

  2. תקופת התשלום - מזונות אישה – עד לסידור הגט. מזונות משקמים – לתקופה מסוימת בהתאם לשיקול הדעת של בית המשפט, ללא תלות במועד הפירוד.

האם יכולים לפסוק מזונות משקמים גם לאישה יהודייה שהתחתנה כדת משה וישראל והתגרשה, לפי הדין העברי?

בע"א 8256/99 נקבע : "...קיומו או העדרו של סטטוס הנישואין אינו גורר אחריו בהכרח קיומן או היעדרן של חובות אזרחיות בין הצדדיים..."

על כן, בסמכותו של בית המשפט להורות על פסיקת תשלומים נוספים (מזונות משקמים) מעבר למועד הגט. צריך לקחת בחשבון שמזונות משקמים יכולים להתקזז מהנכסים שיתקבלו במסגרת חלוקת הרכוש.

בפס"ד תמ"ש (חי) 7282-12-09 פלונית נ' פלוני בית המשפט פסק מזונות משקמים זמניים לגרושה וזאת "על חשבון הרכוש המשותף ו/או מכוח שיקולי צדק ושוויון הדדי..."

 

כך, בתמ"ש 39614-12-14 א.נ. נ' ע.נ. קבע בית המשפט (כבוד השופטת גליק), כי "...אין לשלול באופן מוחלט פסיקת מזונות משקמים גם במקרים בהם הצדדים היו נישואים והתגרשו...". בית המשפט קבע שהאישה גם לאחר הגירושין זכאית למזונות משקמים בסך 12,000 ₪ בחודש לתקופה של 5 שנים, וזאת מכיוון שמדובר באישה בת 56 שלא עבדה שני עשורים ואין לה מקור פרנסה ואלא לבעלה לשעבר עסקים חובקי עולם. יחד עם זאת, נקבע כי מזונות משקמים שהגבר יישלם לאישה יקוזזו מהנכסים והזכויות שתקבל האישה במסגרת התביעה הרכושית שהגישה.

האם גבר יכול לקבל מזונות משקמים?

בבע"מ 3151/14 פלונית נ' פלוני קובע בית המשפט העליון בהערת אגב שמכיוון שמזונות משקמים ניתנים לצד "החלש" מכוח העיקרון האזרחי ולא מכוח הדין הדתי, מן הראוי שעיקרון זה יחול גם על הגברים בשינויים מחויבים, כאשר הוא הוא עומד בקריטריונים הנדרשים. זאת אומרת, שאם מדובר בגבר שעסק בגידול הילדים וניהל את משק הבית והאישה היא זו שפרנסה את הבית, מן הרואי לפסוק גם לו מזונות משקמים על מנת לאפשר לו לשקם את חייו לאחר הפרידה.