חזרה לתחומי התמחות...

מזונות ילדים

במדינת ישראל כאשר שני בני הזוג יהודים, מזונות הילדים נקבעים לפי הדין האישי. על האב לשלם לידי האם מזונות בעבור הקטינים עד לגיל 18 ולאחר מכן שליש מהסכום עד לסיום שירות צבאי ו/או גיל 20, 21 המוקדם מבניהם (פרי פסיקה).

יש לזכור, כי לפי דין התורה על האב חובה אבסולוטית לשאת בכל צרכי הילדים עד גיל 6, החל מגיל 6 ועד לגיל 15 האב חייב בתשלום המזונות לצורך מילוי הצרכים ההכרחיים ושאר הצרכים של ילדיו הינם מדין צדקה. מגיל 15 ואילך, מילוי הצרכים הינם מדין צדקה בלבד, בהתאם לצרכי הילד.

כמו כן, לאחרונה פורסמה החלטה חדשה של הרבנות הראשית, שקובעת כי בעידן המודרני יש להתחשב בהשתכרותה של האם בעת פסיקת דמי מזונות ילדים ולחייבה לשאת בנטל צרכי ילדיה שהינם מדין צדקה.

כאשר מדובר בבני זוג מעורבים (לדוגמה: אם יהודייה ואב נוצרי), בתי המשפט יפסקו את מזונות הילדים לפי חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט- 1959, סעיף 3א:

"בלי להתחשב בעובדה בידי מי מוחזק הקטין יחולו המזונות על הוריו בשיעור יחסי להכנסותיהם מכל מקור שהוא".

היום, יותר ויותר משפחות מנהלות חלוקת זמנים שווה עם ילדיהם (משמורת משותפת), בתי המשפט עדיין נוהגים לחייב את האב במזונות ילדיו, חרף העובדה שגם כך האב נושא בהוצאותיהם במחצית מהזמן כשאשר ילדיו נמצאים בחזקתו.

אמנם, בתי המשפט היום נוהגים להפחית את גובה דמי המזונות. אחוז ההפחתה תלוי בנסיבות המקרה ובערכאה שיפוטית בפנייה מתנהל התיק. חשוב לדעת, שבמספר פסקי דין, קבעו בתי המשפט שחיוב האב במזונות ילדיו, גם כאשר ההורים מנהלים משמורת משותפת מביא לתוצאה לא שוויונית ובסופו של יום, בא להעשיר את האם ולא רק לצורך סיפוק צרכי ילדיהם.

בתאריך 19/07/17 ניתן פסק דין של בית המשפט העליון, בהרכב של 7 שופטים בעניין חבות במזונות הקטינים בקיום משמורת משותפת.