חזרה לתחומי התמחות...

חלוקת רכוש

כאשר בני זוג עומדים בפני הליך גירושין, אחת המחלוקות המרכזיות הינה חלוקת הרכוש ביניהם. כאשר מתייחסים לרכוש, ההתייחסות אינה בהכרח לדירה או לחפצים הנמצאים בה, אלא גם לזכויות הסוציאליות שנצברו לכל אחד מן הצדדים במהלך נישואיהם ממקומות העבודה.

מרבית הוויכוחים בין בני הזוג נסבים סביב נושא זה.

במקרים בהם אחד מבני הזוג מצליח להוכיח כוונה לשיתוף בנכס ספציפי השייך לאחד מבני הזוג, בית המשפט יכול לקבוע כי נכס זה הינו בר איזון ו/או פיצוי כספי.

הכלל הוא שכל רכוש אשר נצבר במהלך חיי הנישואין מתחלק בין בני הזוג בחלקים שווים מבלי ליתן חשיבות על שם מי נרשם, למעט ההחרגות שבחוק. חשוב לציין, כי במקרים בהם בני הזוג חתמו בטרם נישואיהם על הסכם ממון, החלוקה תהיה בהתאם למה שנקבע בו.

חלוקת הרכוש מתייחסת הן לזכויות של בני הזוג והן לחובותיהם שנצברו במהלך תקופת הנישואין, אלא אם כן יצליח אחד מהצדדים להוכיח כי החובות שנוצרו לא היו כתוצאה מהוצאות עבור התא המשפחתי (לדוגמה: הימורים, הוצאות בעבור פילגש וכדומה).

במקרה של ידועים בציבור (בני זוג שבחרו לחיות יחד ולנהל משק בית משותף מבלי למסד את הקשר), יש צורך לבחון האם בני הזוג לא התחתנו בשל המגבלות שבדין האישי או מטעמים אידאולוגיים. במקרה הראשון, בתי המשפט יפסקו כי על בני הזוג חל אותו הדין של זוגות שנישאו לפני 1.1.1974- רכוש משותף שנצבר במהלך הקשר יתחלק שווה בשווה בין בני הזוג באופן מיידי. במקרה השני, בן הזוג המבקש חלוקת רכוש, יצטרך להוכיח כי הייתה כוונה לשיתוף, כאשר בן הזוג השני יצטרך להוכיח שעצם הבחירה שלא למסד את הקשר מצביעה על הרצון לחיות בהפרדה רכושית.